עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
Enjoy this moment.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
TO DO LIST
•  להתאהב
•  להיכנס לכושר
•  לכתוב בלוג מצליח
•  לרדת 3 קילו או 2. גם 2 בסדר!
•  לצחוק כל יום.
•  לצייר מנדלות!
•  לקרוא את כל הספרים שלי!
•  להצליח לעשות מדיטציה
•  לאלף את רוקסי
•  ללמוד להתאפר מקצועי!
•  לטייל במאסטרדם
•  לטייל בברזיל
•  לטייל באיטליה
•  להכין פסטה מטריפת חושים
•  ללמוד להכין סושי
•  לגלות עוד סוגים חדשים של בירה
להתאהב. האם זה בהכרח כואב?
26/10/2017 20:59
חן חן חן
אהבה, זוגיות, רגשות, נתינה, אקסים


אם יגידו לי לחזור אחורה בזמן לנשיקה הראשונה שלי וישאלו אותי מה החוויה הנלווית לדבר הזה
אני אגיד כאב, פחד, דיכאון

הנשיקה הראשונה שלי היה אחד הגברים רודפי השמלות והפלרטטנים בתיכון בו למדתי
זה שהתחיל עם כל מה שזז
זה שבשניה שלא נפגשנו, חזר לאקסית שלמדה איתי בשכבה ואפילו היינו חברות
זה שלא דיבר איתי יותר מעולם

אחריו היה את זה שהיה מתבגר עם הורמונים משתוללים שה*** שלו תיפקד בתור מוח
ומה אני אגיד? הוא לא היה *** מרשים במיוחד וכך גם כישוריו כמוח..

אחריו היה את זה שבאמת רצה, ורדף וניסה ואני שכל כך פחדתי להיפגע
הרחקתי אותו והסתגרתי בתוך עצמי. וזה עבד..הוא הלך.

ואחריו בא האחד שלו נתתי לפתוח את ליבי
לקח לי זמן להתאהב, הוא לעומת זאת היה ממש זריז
תוך כמה שבועות כבר הכריז שהתאהב
תוך חצי שנה כתב לי מכתב שקראתי במטוס לתאילנד עם חברה
בו כתב שכבר החליט באיזו דרך מגניבה ומקורית להציע לי נישואין, כי דברים שגרתיים זה לא בשבילי..

ואחרי שנתיים יחד, שנתיים בהם הלב שלי היה פתוח לרווחה
לא חושש לרגע מפגיעה
הוא פגע, בול באמצע הלב

חשבתי שהתגברתי על כל החוויות האלה, בכל זאת עברו קרוב ל-4 שנים מאז הפציעה האחרונה 
אבל המטפלת שלי חשבה אחרת, היא אמרה שאני מקשרת זוגיות לסבל וכאב, שאני חושבת שאני צריכה לעשות מה שטוב לאחרים
ולא בהכרח מה שטוב לי, שאני בוחרת גברים מתוך מקום של לטפל בהם ושענן הזוגיות של הוריי לא מסייע לעניין

אז לקחתי את הדבר לתשומת ליבי, ואני כל הזמן חושבת על זוגות מאושרים שטוב להם יחד
אני כל הזמן חושבת על כך שמגיע לי בן זוג שיאהב אותי וידאג לי, ואני לו בהדדיות כמובן
אני סולחת לכל פגיעות העבר, בכדי להתקדם לעתיד
ואני אומרת תודה, כי יש לי המון על מה להודות בימים אלה

הלב שלי שברירי והוא עבר לא מעט ב28 השנים האחרונות
אבל הוא פתוח, הוא סומך, והוא מכיל המון נתינה ורצון לאהוב
עצם הכתיבה פה אפילו מעצימה את התהליך הטיפולי שהתחלתי עם עצמי, והמודעות ללב שלי ולרגשות שלי היא זו שתקרב אותי לזוגיות
בריאה, חיונית, מאושרת ושמחה.

אני יודעת שמגיעה לי אהבה
יותר מתמיד.

חן
0 תגובות
להתאהב. האם זה בהכרח כואב?
26/10/2017 20:59
חן חן חן
אהבה, זוגיות, רגשות, נתינה, אקסים


אם יגידו לי לחזור אחורה בזמן לנשיקה הראשונה שלי וישאלו אותי מה החוויה הנלווית לדבר הזה
אני אגיד כאב, פחד, דיכאון

הנשיקה הראשונה שלי היה אחד הגברים רודפי השמלות והפלרטטנים בתיכון בו למדתי
זה שהתחיל עם כל מה שזז
זה שבשניה שלא נפגשנו, חזר לאקסית שלמדה איתי בשכבה ואפילו היינו חברות
זה שלא דיבר איתי יותר מעולם

אחריו היה את זה שהיה מתבגר עם הורמונים משתוללים שה*** שלו תיפקד בתור מוח
ומה אני אגיד? הוא לא היה *** מרשים במיוחד וכך גם כישוריו כמוח..

אחריו היה את זה שבאמת רצה, ורדף וניסה ואני שכל כך פחדתי להיפגע
הרחקתי אותו והסתגרתי בתוך עצמי. וזה עבד..הוא הלך.

ואחריו בא האחד שלו נתתי לפתוח את ליבי
לקח לי זמן להתאהב, הוא לעומת זאת היה ממש זריז
תוך כמה שבועות כבר הכריז שהתאהב
תוך חצי שנה כתב לי מכתב שקראתי במטוס לתאילנד עם חברה
בו כתב שכבר החליט באיזו דרך מגניבה ומקורית להציע לי נישואין, כי דברים שגרתיים זה לא בשבילי..

ואחרי שנתיים יחד, שנתיים בהם הלב שלי היה פתוח לרווחה
לא חושש לרגע מפגיעה
הוא פגע, בול באמצע הלב

חשבתי שהתגברתי על כל החוויות האלה, בכל זאת עברו קרוב ל-4 שנים מאז הפציעה האחרונה 
אבל המטפלת שלי חשבה אחרת, היא אמרה שאני מקשרת זוגיות לסבל וכאב, שאני חושבת שאני צריכה לעשות מה שטוב לאחרים
ולא בהכרח מה שטוב לי, שאני בוחרת גברים מתוך מקום של לטפל בהם ושענן הזוגיות של הוריי לא מסייע לעניין

אז לקחתי את הדבר לתשומת ליבי, ואני כל הזמן חושבת על זוגות מאושרים שטוב להם יחד
אני כל הזמן חושבת על כך שמגיע לי בן זוג שיאהב אותי וידאג לי, ואני לו בהדדיות כמובן
אני סולחת לכל פגיעות העבר, בכדי להתקדם לעתיד
ואני אומרת תודה, כי יש לי המון על מה להודות בימים אלה

הלב שלי שברירי והוא עבר לא מעט ב28 השנים האחרונות
אבל הוא פתוח, הוא סומך, והוא מכיל המון נתינה ורצון לאהוב
עצם הכתיבה פה אפילו מעצימה את התהליך הטיפולי שהתחלתי עם עצמי, והמודעות ללב שלי ולרגשות שלי היא זו שתקרב אותי לזוגיות
בריאה, חיונית, מאושרת ושמחה.

אני יודעת שמגיעה לי אהבה
יותר מתמיד.

חן
0 תגובות
להתאהב. האם זה בהכרח כואב?
26/10/2017 20:59
חן חן חן
אהבה, זוגיות, רגשות, נתינה, אקסים


אם יגידו לי לחזור אחורה בזמן לנשיקה הראשונה שלי וישאלו אותי מה החוויה הנלווית לדבר הזה
אני אגיד כאב, פחד, דיכאון

הנשיקה הראשונה שלי היה אחד הגברים רודפי השמלות והפלרטטנים בתיכון בו למדתי
זה שהתחיל עם כל מה שזז
זה שבשניה שלא נפגשנו, חזר לאקסית שלמדה איתי בשכבה ואפילו היינו חברות
זה שלא דיבר איתי יותר מעולם

אחריו היה את זה שהיה מתבגר עם הורמונים משתוללים שה*** שלו תיפקד בתור מוח
ומה אני אגיד? הוא לא היה *** מרשים במיוחד וכך גם כישוריו כמוח..

אחריו היה את זה שבאמת רצה, ורדף וניסה ואני שכל כך פחדתי להיפגע
הרחקתי אותו והסתגרתי בתוך עצמי. וזה עבד..הוא הלך.

ואחריו בא האחד שלו נתתי לפתוח את ליבי
לקח לי זמן להתאהב, הוא לעומת זאת היה ממש זריז
תוך כמה שבועות כבר הכריז שהתאהב
תוך חצי שנה כתב לי מכתב שקראתי במטוס לתאילנד עם חברה
בו כתב שכבר החליט באיזו דרך מגניבה ומקורית להציע לי נישואין, כי דברים שגרתיים זה לא בשבילי..

ואחרי שנתיים יחד, שנתיים בהם הלב שלי היה פתוח לרווחה
לא חושש לרגע מפגיעה
הוא פגע, בול באמצע הלב

חשבתי שהתגברתי על כל החוויות האלה, בכל זאת עברו קרוב ל-4 שנים מאז הפציעה האחרונה 
אבל המטפלת שלי חשבה אחרת, היא אמרה שאני מקשרת זוגיות לסבל וכאב, שאני חושבת שאני צריכה לעשות מה שטוב לאחרים
ולא בהכרח מה שטוב לי, שאני בוחרת גברים מתוך מקום של לטפל בהם ושענן הזוגיות של הוריי לא מסייע לעניין

אז לקחתי את הדבר לתשומת ליבי, ואני כל הזמן חושבת על זוגות מאושרים שטוב להם יחד
אני כל הזמן חושבת על כך שמגיע לי בן זוג שיאהב אותי וידאג לי, ואני לו בהדדיות כמובן
אני סולחת לכל פגיעות העבר, בכדי להתקדם לעתיד
ואני אומרת תודה, כי יש לי המון על מה להודות בימים אלה

הלב שלי שברירי והוא עבר לא מעט ב28 השנים האחרונות
אבל הוא פתוח, הוא סומך, והוא מכיל המון נתינה ורצון לאהוב
עצם הכתיבה פה אפילו מעצימה את התהליך הטיפולי שהתחלתי עם עצמי, והמודעות ללב שלי ולרגשות שלי היא זו שתקרב אותי לזוגיות
בריאה, חיונית, מאושרת ושמחה.

אני יודעת שמגיעה לי אהבה
יותר מתמיד.

חן
0 תגובות
להיות אישה
22/10/2017 00:02
חן חן חן
פעם בחודש אני מסתובבת בעולם עם משקפיים אפורות ובוכה מכל דבר קטן שקורה סביבי
זבוב שנתקע בחלון הזכוכית ברכבת, הורסקופ כושל שאומר שאהבת חיי עדיין לא באיזור או סתם החלב שנגמר בבוקר והיותי יוצאת ליום חדש ללא טיפת קפאין בדם
..
אז לא, זה לא בגלל ההפרעה הדו קוטבית שלי למרבה ההפתעה.
קוראים לזה "מחזור"
הדבר הזה שבא פעם בחודש להטריף לנו הנשים את כל החושים
שגורם לנו לרצות לאכול, לשתות, לבכות, למות ואז שוב חוזר חלילה בחודש הבא

אני מודה שבמספר תקופות בחיי ממש קיוויתי וייחלתי שתגיע, מסיבות כאלו ואחרות
אבל כשהגעת, השמחה התפזרה מהר מאוד
התופעות ההורמונליות המטורפות שמציפות את הגוף בימים האלה מצליחות להטריף אותי כל חודש מחדש

והגיע השעה להתעמת עם התופעה.
להגיד די למצבי הרוח ודי להתקפי האכילה
ודי להתקפי הבכי, זה מתחיל להיות מביך ברכבת בבוקר לבכות כל הדרך לעבודה..

הרופאת נשים שלי אומרת שגלולות יאזנו את זה
הנטורופתית שלי אומרת שתוסף מזון יאזן לי את ההורמונים המשתוללים

אבל אני, אני יודעת
שכל מה שאני צריכה זה סמבוסק, פסטה עם שמנת וקצת בן אנד ג'ריס 

בגדול אני דוגלת בדיאטה, חברה בקבוצת "דיאטת 17 הימים", פעילה ב"בישול טבעוני" ו"טבעונים וצמחונים מבשלים ביחד" ואפילו בעברי שוטטתי לי בקבוצת המאסטר "אימהות מבשלות ביחד" (עד שהחל קרב אימהות על כמות הלייקים ושם חשדתי שזהו לא מקומי הטבעי...)

אבל במחזור, כולם חדלים מלהתקיים.
הגוף שלי זקוק לנחמה, זקוק לכתף ומילה חמה
זקוק לנודלס עם בוטנים מלמעלה ורוטב סמיך
זקוק לסביח.
וזה בסדר, ואני חושבת שעלינו לאפשר לגופנו מה שיעשה לו טוב
לא להקשות על עצמנו, הרי כך או כך זו תקופה קשה ומתישה

עלינו לאכול מה שאנחנו רוצות ולקבל את עצמנו ברכות וחיבוק גדול

עד לפעם הבאה....
1 תגובות
כיצד למצוא את הייעוד שלך, המיוחד רק לך
12/10/2017 14:25
חן חן חן
ייעוד, הצלחה, עבודה, תעסוקה
בתקופות טובות יותר בחיים, חשבתי שלהיות שחקנית זה מה שאני רוצה להיות
לעמוד על במות, לסחוף את כולם אחר הכישרון הבלתי נדלה שלי והיופי המיוחד שלי
לעשות פוזות למצלמות ולהתראיין באופן מיסתורי לכלי התקשורת הרודפים אותי בכל הזדמנות.

אבל - לא שמתי לב לפרט חשוב.
הייתי נערה ביישנית, עם ביטחון עצמי בינוני ומטה, ללא כל ניסיון בעמידה על במות
וחשש מובהק לדבר מול כל הכיתה.
אז מה לי ולמשחק? בעצם?

אז היום, ממרום 27 שנותיי, לאחר שירות צבאי מוצלח
תואר ראשון ועבודה בעולם הייעוץ התעסוקתי
אני מבינה קצת יותר ממה שחן הבת 16 הבינה
ולפני שנצלול עמוק, כמה עקרונות לגביי הייעוד :

א. הייעוד שלך הוא לא בהכרח החלום שלך, ולא בהכרח מה שרצית לעשות כשהיית בן 12 בחטיבת הביניים
ב. הייעוד שלך הוא בהכרח משהו שאתה טוב בו, שיש לך נטייה טבעית אליו ושברגע שתתחיל לעסוק בו - תעשה בו חייל.
ג.הייעוד שלך הוא משהו שהיית שמח לעשות גם ללא תשלום, גם כהתנדבות מהצד לאחר שעות הלימודים/העבודה
ד. הייעוד שלך בהכרח יגרום לך לחוש תחושת משמעות מאוד גדולה

ואיך מגיעים אליו לייעוד הזה?
א. תבחר 3-5 חברים קרובים/בני משפחה ותשאל אותם - במה אני טוב? במה לדעתכם אני יכול להצליח?
ב. תחליט איזה אופי עבודה יהיה הנכון לך ביותר? עבודה משרדית מול מחשב? עבודה במעבדה? עבודה שכוללת אינטרקציה יום יומית עם קהל ואנשים? או שבכלל עבודה עם בעלי חיים?
ג. במהלך שנותייך בתיכון, לאיזה מקצועות התחברת יותר? הומניים/ריאליים? או האם בכלל שיעורי ספורט היו נקודת האור שלך בשבוע?
ד. נקודה חשובה לא פחות היא, אורח החיים אותו אתה מבקש לעצמך. עם כל הכבוד לייעוד, מעבר לעשייה היומיומית ותחושת המשמעות, מדובר בהכנסה שלך ממנה תתפרנס ותבנה את אורח חייך. אני מאמינה שבכל תחום ניתן להתפתח מקצועית, לפתח דרך עצמאית ולהגדיל מקורות הכנסה. יחד עם זאת, פרקטיות היא מצרך חשוב וחשוב לבחון כמה המקצוע רלוונטי לשוק העבודה הנוכחי ומה פוטנציאל השכר העתידי.


ושיהיה בהצלחה :)

1 תגובות
כמוני כמוך כמוה כמוהם
22/01/2017 22:24
חן חן חן
גיל ההתבגרות, בדידות, אהבה, חוסר בטחון
היו ימים שחשבתי בהם שלהיות שונה זו קללה
שהלבד שלי עצוב, מייגע ורע
כל דקה בבית גרמה לי למחנק ולדגדוגים לא נעימים בגרון
ממש סבלתי

לקח לי כמה שנים להבין שהשוני שלי הוא מתנה
שזה שאני חושבת אחרת ומתנהגת אחרת זה הייחוד שלי
שאני לא זומבי בצבא של זומבים
ויש בי הרבה יותר מעוד מתבגרת משוגעת

שהרגישות שלי היא מתנה גדולה שלא כל אחד מקבל והיא פותחת לי צוהר לעולמות עמוקים
שהיכולת שלי לראות מה קורה סביבי לאנשים אחרים עוד תשרת אותי בעתיד
שהשקט והשלווה שלי תציל אותי מאנשים רעים שלא טובים לי
שהאינטואיציות שלי עוד יגרמו לי לבנות מהן  מקצוע.

היום בדיעבד אני מבינה שהאויב היחיד שלי היה חוסר הביטחון שנשף לי באוזן
שאבא שלי אהב אותי גם אם היה קשוח
שהילדים הרעים היו חסרי ביטחון בעצמם
ושהבחור ההוא פשוט לא היה בשבילי.

הלוואי שתלמדו להאמין בעצמכם, כמוני
רק בלי לעבור את הדרך שעברתי
תחסכו לכם
זה סתם 40 שנה במדבר והרגליים כואבות :)

חן
0 תגובות